קונספט עיצוב מקורי המוביל את המבקרים באולמות התצוגה וברחבי המצודה, מתבטא באמצעות קירות בקו אדריכלי מתפתל כתנועת הנחש, מתוכם בוקעים הסיפורים ומאות המוצגים בין חסדי שמים ורפואה כמדע, בין מבחנות ובקבוקים, עלוקות ועקרבים נפרש סיפורה המורכב של ירושלים.
קו מאפיין של עיצוב התצוגה מתבטא ברצף ע"י מאחז היד המזכיר סממנים של מרכזים רפואיים בחומריות חמה של עץ אלון מבוקע, וחוצה בכך את המערך הקירות לאורכם, מפריד בין בסיס הקיר בלבן סטרילי ובין צבעוניות נושאית שנבחרה עבור כל אחד מהאולמות המרכזיים.
עץ האלון המבוקע הוא מוטיב שחוזר על עצמו בדלפקי ויטרינות, בנישות, במסגור, ובצילומי המוטו. השימוש בחומריות זו מגיעה לשיאה בשימוש בעיצוב דלפקי בית מרקחת עצומים בעלי תאורה פנימית, המאכלסים בתוכם מאות מוצגים. ההקפדה והטיפול הקונספטואלי ממשיכים בעיצוב אביזרי תצוגה מפליז, בשימוש בגרפיקה השואבת השראה מתיקים רפואיים, תוויות של בקבוקי תרופות, אייקונים גרפיים, וציטוטים תקופתיים, לבין חומריות בתי המרקחת של היום המאופיין בחיפוי פרספקס בהיר ובתאורת אור לבן. עיצוב התערוכה מעניק לצופה מסע מתפתל בגיליונה הרפואי של ירושלים. ההקפדה לשמור על קירות המצודה נקיים מתצוגה מאפשרים לאבנים מימי הביניים להיות נוכחים כל העת כחלק מסיפור המסגרת.
הקרנות צילומים וטקסטים בתנועה מוקרנים ובתוך קווי מסגרות לבנות המזכירות אביזרי בתי חולים כגון מעמדי אינפוזיה ופרגודים. בחצר המצודה דלפק ענק של שוק צמחי וחומרי מרפא עם חומרים שהיו נהוגים במאה ה17-18 עיצוב ייחודי של שילוב עץ האלון המבוקע והמסגרות הלבנה כל זאת על רקע איור גדול מימדים.
מספרו של טיטוס טובלר המתאר דוכן במאה ה18 השילוב של חומרים עתיקים בשילוב של חומריות עתיקה חדשנית מסרטטת קו רעיוני של ציר היסטורי מאז ועד היום.
התערוכה ירושלים גיליון רפואי תוצג כשנה.
מוזאון מגדל דוד // אוצרת: ד"ר נירית שלו כליפא // 2014